ליבוד

הליבוד הוא אחת מהטכניקות טקסטיל העתיקות ביותר בתולדות האנושות. 

מקורות עתיקים ראשונים (לפני 8,000-6,000 שנה)

• הממצאים הארכיאולוגיים המוקדמים ביותר של ליבוד התגלו במרכז אסיה, באזורי טורקיה, רוסיה ומונגוליה

בתרבויות נוודיות באסיה המרכזית השתמשו בטכניקת הליבוד הרטוב ליצירת  לבניית האוהלים הנודדים המסורתיים (יורטות)

שבטים שלמים ליבדו ביחד יורטות

ליבוד בתרבויות עתיקות (לפני 5,000-2,000 שנה)

• במצרים העתיקה נמצאו עדויות לשימוש בלבד במומיות ואריגים משנת 3,000 לפנה"ס
• תרבות הסקיתים הנודדים (800-300 לפנה"ס) פיתחה טכניקות מתקדמות לליבוד צמר ושיער סוסים ליצירת אוכפים, כובעים ושטיחים
• בסין, לפני כ-2,000 שנה, יצרו לבד לכובעים, נעליים ושמיכות

שיא התפתחות הליבוד באסיה (ימי הביניים)

ליבוד באירופה

• בימי הביניים, באירופה התפתחה תעשיית לבד משגשגת, בעיקר לכובעים, שהפכה למקצוע מוגדר עם גילדות מקצועיות
• במאה ה-17 וה-18, כובעי לבד היו פופולריים מאוד באירופה, בעיקר בקרב גברים מהמעמד הגבוה
• המונח "כובען משוגע" 

התפתחות בעת החדשה

• במהלך המהפכה התעשייתית (מאה ה-19), פותחו מכונות לייצור לבד באופן תעשייתי.