צמר

  צמר: איזה סוגים מתאימים לליבוד?

מאסטרים לליבוד עובדים  עם צמר של גמל, אלפקה, למה, יאק טיבטי, ועז. כל אחד מהם מציע יתרונות שונים שמאפשרים יצירת יצירות אומנותיות מרהיבות. אולם, צמר כבשים הוא עדיין הבחירה הנפוצה ביותר והנגישה ביותר לקנייה בשוק.

בסדנאות שלי אני משתמשת בצמר כבשים

הרבים מהתלמידים שואלים אותי אם ניתן להשתמש בפרווה של חיית המחמד שלהם ליצירות.

בעולם הליבוד קיימת דעה: לא משתמשים בצמר חתול או כלב, בגלל שהוא לא מכובס, אך כולנו רוצים ללבד משהו דווקא מפרווה של חבר על ארבע,  תחושת מתנה ממנו.

 האם באמת מותר ללבד מפרווה של חתול או כלב?

התשובה שלי: כן, אפשרי, אך יש כמה דברים שחשוב לדעת לפני שמתחילים.

 -כשמדובר בפרוות חתולים וכלבים, האתגר גדול יותר:

• מאד קשה לעבודה

• קצר ומתפזר בקלות

• פחות נעם למגע בתהליך עבודה

• אם בכל זאת בוחרתם אותו, עדיפות לטכניקה רטובה

תהליך הכנה

כשהצמר מגיע אלינו לשולחן העבודה, הוא כבר עבר מספר שלבים חשובים. לאחר גזיזה, יש צורך בכיבוס יסודי להסרת שומנים ולכלוך. לאחר מכן, הוא מסודר לפי אורך, מסורק וצבוע, כך שהוא יהיה מוכן לעבודה.
פרוות חתול או כלב בדרך כלל קצרה יותר ולא עברה את תהליכי הכנה המקובלים. נכון, אפשר ללבד מצמר חתול או כלב, והם גם יותר נוחים לעבודה בשיטה של ליבוד רטוב, אך צריך לקחת בחשבון שהתהליך ידרוש יותר זמן ומאמץ, והתוצאה לא תמיד תהיה אסתטית כמו עם חומר גלם שעבר את כל התהליכים הנדרשים.

שלבי הכנה בפועל

. גזיזה – פעמיים בשנה מגיע גוזז מקצועי, שמבצע את הפעולה בזהירות ויודע איך לא לפגוע בבעל החיים.

2. מיון וניקוי – החומר הגולמי ממויין לפי איכות, ומנקים ממנו קוצים, עלים ולכלוך.

3. כביסה – בתהליך זה מוסר השומן הטבעי (לנולין), שנאסף ומשמש לייצור קרמים ומשחות.

4. ייבוש – אחרי הסחיטה החומר נפרש לייבוש, לעיתים קרובות בשמש.

5. מיון נוסף – מפרידים בין סיבים מאזורים שונים של הגוף (גב, בטן, רגליים). כל חלק מעניק מרקם ואיכות שונים.

6. סריקה (קרדינג) – הסיבים נפתחים, מסתדרים ומופרדים משאריות.

7. ערבוב (לא חובה) – ניתן לערבב בין סוגים שונים לקבלת תכונות מיוחדות.

8