לפי אגדה השטיח המלובד הראשון יצא מתיבת נח.

המים השתפכו מסביב לתיבה. לא רואים חוף, לא רואים עצים. רק מים, מים בכל מקום – מלפנים ומאחור. בתוך התיבה, נח ומשפחתו, וכל החיות, עדיין שטים הלאה, אל מקום חדש ונפלא.
הגשם מתופף את הסולו שלו והרוח רוקדת על הגג.
"קר לי" : אמרה הכבשה רותי.
" ואני מפחד מברקים" : הצטרף שלומי העכבר"
הדליק נח את האח, קרא לכל החיות, וסיפר להם את סיפורו לפני השינה.
אפילו הירח הצטרף למעגל והרוח והגשם השתתקו, כדי לא לפספס הסיפור המרתק.
כל ערב, נפגשו החיות לסיפור על המדבר, על השמש ועל והאור, על המעיינות זורמים ועל הפרחים אדומים.
והינה הכבשה רותי כבר מחייכת ורוקדת. העכבר ישב על גבו של
פיל. שפן וגמל מניעים את רגליהם בקצב עם הגשם.
" רטוב פה. כמה מים נכנסו לתיבה מהגשם. בררר…"
" התלונן התן אלי.
" אל תגרשו אותי. אני גם אוהב סיפורים"
בכה הגשם.
"תישאר איתנו! כן! כן! ביחד שמח יותר" צעקו החיות
הסערה לא מפחידה יותר. והגשם הפך לחבר . מקשיבים יחד לסיפור, שרים ורוקדים.
לא שמו לב החיות שכל פעם הפרוות נשרו להם מעט ונרטבו במי גשם. החיות דרכו על הצמר רטוב, שרקדו.
" חברים! תראו מה יצא לנו!": שמח נח.
הגשם עזר לנו ליצור שטיח!

כך מתוך תיבת נח יצא השטיח  המלובד הראשון

המים השתפכו מסביב לתיבה. לא רואים חוף, לא רואים עצים. רק מים, מים בכל מקום – מלפנים ומאחור. בתוך התיבה, נח ומשפחתו, וכל החיות, עדיין שטים הלאה, אל מקום חדש ונפלא.
הגשם מתופף את הסולו שלו והרוח רוקדת על הגג.
"קר לי" : אמרה הכבשה רותי.
" ואני מפחד מברקים" : הצטרף שלומי העכבר"
הדליק נח את האח, קרא לכל החיות, וסיפר להם את סיפורו לפני השינה.
אפילו הירח הצטרף למעגל והרוח והגשם השתתקו, כדי לא לפספס הסיפור המרתק.
כל ערב, נפגשו החיות לסיפור על המדבר, על השמש ועל והאור, על המעיינות זורמים ועל הפרחים אדומים.
והינה הכבשה רותי כבר מחייכת ורוקדת. העכבר ישב על גבו של
פיל. שפן וגמל מניעים את רגליהם בקצב עם הגשם.
" רטוב פה. כמה מים נכנסו לתיבה מהגשם. בררר…"
" התלונן התן אלי.
" אל תגרשו אותי. אני גם אוהב סיפורים"
בכה הגשם.
"תישאר איתנו! כן! כן! ביחד שמח יותר" צעקו החיות
הסערה לא מפחידה יותר. והגשם הפך לחבר . מקשיבים יחד לסיפור, שרים ורוקדים.
לא שמו לב החיות שכל פעם הפרוות נשרו להם מעט ונרטבו במי גשם. החיות דרכו על הצמר רטוב, שרקדו.
" חברים! תראו מה יצא לנו!": שמח נח.
הגשם עזר לנו ליצור שטיח!

כך מתוך תיבת נח יצא השטיח  המלובד הראשון

המים השתפכו מסביב לתיבה. לא רואים חוף, לא רואים עצים. רק מים, מים בכל מקום – מלפנים ומאחור. בתוך התיבה, נח ומשפחתו, וכל החיות, עדיין שטים הלאה, אל מקום חדש ונפלא.
הגשם מתופף את הסולו שלו והרוח רוקדת על הגג.
"קר לי" : אמרה הכבשה רותי.
" ואני מפחד מברקים" : הצטרף שלומי העכבר"
הדליק נח את האח, קרא לכל החיות, וסיפר להם את סיפורו לפני השינה.
אפילו הירח הצטרף למעגל והרוח והגשם השתתקו, כדי לא לפספס הסיפור המרתק.
כל ערב, נפגשו החיות לסיפור על המדבר, על השמש ועל והאור, על המעיינות זורמים ועל הפרחים אדומים.
והינה הכבשה רותי כבר מחייכת ורוקדת. העכבר ישב על גבו של
פיל. שפן וגמל מניעים את רגליהם בקצב עם הגשם.
" רטוב פה. כמה מים נכנסו לתיבה מהגשם. בררר…"
" התלונן התן אלי.
" אל תגרשו אותי. אני גם אוהב סיפורים"
בכה הגשם.
"תישאר איתנו! כן! כן! ביחד שמח יותר" צעקו החיות
הסערה לא מפחידה יותר. והגשם הפך לחבר . מקשיבים יחד לסיפור, שרים ורוקדים.
לא שמו לב החיות שכל פעם הפרוות נשרו להם מעט ונרטבו במי גשם. החיות דרכו על הצמר רטוב, שרקדו.
" חברים! תראו מה יצא לנו!": שמח נח.
הגשם עזר לנו ליצור שטיח!

כך מתוך תיבת נח יצא השטיח  המלובד הראשון

מאת יולי לביא בעקבות סיפור עתיק